<h1>העיטור אות ג' גט חליצה</h1>
<h2>דף קמא:</h2>
חלצה במנעל חליצתה כשרה באנפליא פסולה בסנדל שיש לו עקב כשר ושאין לו עקב פסול ופירש רבינו שלמה מנעל כמנעלין שלנו. אמר רבא אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל לכתחילה שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל. ירושלמי (פי"ב ה"א) זאת אומרת מנהג מבטל הלכה. ומנעל מאי טעמא לכתחילה לא משום מנעל המרופט אי נמי משום חצי מנעל. גרסינן בשבת בפרק רבי אליעזר דתולין לא תצא אשה במנעל המרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה בו חליצתה כשרה ופירש בעל הערוך מנעל רפוי שהוא גדול. וליתה דהיינו מנעל גדול דתנן שהוא יכול להלך בו חליצתה כשרה אלא פי' מרופט בלוי כפירוש רבינו שלמה. ומסתברא מדקאמר אילימא משום דפנתא מעל וערקתא שהן הרצועות שעליו מעל דמעל שמע מינה דסנדל לית ביה פנתא והוא כגון אלו שקורין ארקוקש ובאותן הסנדלין חולצין לכתחילה במיתנא דקטרינן ליה. והתם ליכא משום מנעל המרופט לפי שהוא קשה וחזק ואינו יכול לישבו על הרגל אבל במנעל אין חולצין לכתחילה לפי שהוא רך ואף על פי שהוא בלוי ומרופט יכול הוא לישבו ופסול לכתחילה. אבל משום מעל דמעל לא מפסיל. והאי דנהיגי האידנא מנעל הוא ואיכא משום מנעל המרופט. ומשום דאין סנדל במקומינו חולצין בו. ובמנעלים שלנו נמי מתכשר אף על פי שיש תחתיו עור שקורין שולא. ובלבד שיהא תפור בעור ולא בפשתן. ומפני הדחק שאין סנדל נהגו לעשות כן. לרב נטרונאי סנדלא דילן כיון דקשיר ביה מתנא כסנדלא דטייעי הוא. ובירושלמי בההוא עובדא דקאמר ליה בסנדל או במנעל השיב וכי יש סנדל במקומנו שמע מינה במקום שאין סנדל חולצת במנעל לכתחילה. וכן הלכתא. והאי דידן אף על גב דאית ביה חומרתא קטרינן ביה מתנא כי היכי דתהוי חליצה מעליא.
